שאלות נפוצות
דיני מקרקעין
מצב הזכויות בדירה: הדבר הראשון שיש לבדוק הוא זהות בעלי הזכויות בדירת יד שנייה – בדיקה ראשונית וחשובה היא, האם אכן המוכר הוא בעל הזכויות בדירה. את זאת ניתן לעשות על ידי השוואת פרטי המוכר בתעודת הזהות, אל מול נסח טאבו – נסח הרישום מלשכת רישום המקרקעין. אם הדירה טרם נרשמה בטאבו, יש לבקש טופס 'אישור זכויות' מרשות מקרקעי ישראל או החברה המשכנת שמנהלת את הרישום.
מומלץ מאוד לא להסתפק בעיון בנסח טאבו ישן ולא מעודכן שיכול להציג מוכר הדירה, ולהוציא נסח מעודכן, שעלותו שולית. נסח הטאבו יכול ללמד גם על מצב הזכויות בדירה – האם מדובר בבעלות מלאה, חכירה לדורות, האם בוצעה פרצלציה (חלוקה) במגרש והבניין נרשם כבית משתף עם "תתי חלקות" נפרדות וכו'.
בנוסף, מנסח הטאבו של בית משותף, יחד עם תשריט הבית המשותף, ניתן ללמוד האם אכן החניה, המחסן או גג הדירה, "מוצמדים" ושייכים לדירה, כפי שהבטיח המוכר.
בדירה אשר נמצאת בחכירה מול מנהל מקרקעי ישראל, יש לבדוק את הסכם החכירה, את תנאיו והאם ההצמדות המפורטות זהות להצמדות המפורטת בתיק הבית המשותף.
אם הדירה טרם נרשמה בטאבו, אך רשומה במנהל מקרקעי ישראל או בחברה משכנת כלשהי – יש לבקש "אישור זכויות" מהגורם הרלוונטי, בו רשומות הזכויות. בשלב זה, אם נעזרים בעו"ד, כפי שמומלץ לעשות, נותנים לעו"ד יפויי כוח לפנות בשמכם ולברר את מצב הזכויות במנהל מקרקעי ישראל ו/או בחברה המשכנת.
נסח הטאבו יכול לספק גם את המידע הראשוני בכל הנודע לחובות או שעבודים בדירה, כגון הערות אזהרה, משכנתא, שעבודים, תיקי הוצאה לפועל וכו', מלבד זהות בעלי הזכויות בדירה, ובדיקת המצב הרישומי שלה.
במקביל לבדיקת שעבודים וחובות בנסח הטאבו, יש לבדוק זאת גם ברישומי רשם המשכונות במיוחד בדירות שאינן רשומות בטאבו. ישנם מקרים בהם הוסר שעבוד מהדירה, נמחק רישומו מנסח הטאבו, אך טרם נמחק מהרישום אצל רשם המשכונות, או לחילופין, מעולם לא נרשם השעבוד בנסח הטאבו, אלא רק אצל רשם המשכונות. עורך דין מקרקעין נוהג לערוך בדיקה זאת לפני קניית דירה, ועל כן חשיבותו של ליווי העורך דין כבר בשלב מקדמי זה.
ניתן להוציא תדפיס מרשם המשכונות, לפי שמות ומספרי תעודת הזהות של בעלי הדירה (כפי שהם מופיעים בנסח הטאבו).
אפשר להיעזר בבעל מקצוע נוסף או לסכם מראש עם עו"ד לבצע גם בדיקות תכנוניות – מכיוון שהבדיקה הראשונית של נסח הטאבו / אישור זכויות אינה מספיקה. אמנם אם קיימת חריגת בניה, צו מניעה, הפקעה או צו הריסה, אפשר שהדבר יצוין בנסח הטאבו / אישור זכויות, אך יש חשיבות להוציא את "תיק הבניין" ממחלקת ההנדסה ברשות המקומית, לבדוק האם הבניין אכן נבנה בהתאם להיתר בניה, מהן הבקשות שהוגשו למתן היתר בנייה ואת ההיתר שניתן בפועל.
כמו כן יש לצלם את תשריט הבית המשותף מתוך התיק, ולבדוק אל מול המצב הקיים בפועל.
בתיק הבניין ניתן גם לראות האם ננקטו על-ידי בעל הנכס הליכי תכנון ובנייה, על-ידי תכתובת בתיק, כגון דו"ח פקח שביקר בנכס, מכתבי התראה שקיבל בעל הנכס ועוד.
חשוב לזכור, כי כל בכל הליך תכנון ובניה הפתוח כנגד בעל הנכס, הקונה יבוא בנעליו, עם העברת הזכויות אליו.
ניתן גם לבקש במשרדי הוועדה המקומית פירוט בכתב של המצב תכנוני ביחס לנכס, אשר יכלול את התוכניות שחלות על הנכס. מתוכן ניתן ללמוד מה זכויות הבנייה האפשריות, ולדעת אם נוצלו במלואן, או אם קיימות זכויות בניה עודפות; כן ניתן ללמוד מהו ייעוד הנכס – למגורים, למסחר או למשרדים.
חשוב מאוד לבדוק מה המצב התכנוני מסביב לנכס. ייתכן שבמגרש ריק מתוכנן להיבנות בניין רב קומות, או מרכז מסחרי גדול. לצורך כך ניתן לתאם פגישה עם משרדי הועדה המקומית לתכנון ובניה, ולבקש אינפורמציה לגבי כל התוכניות החלות על המגרשים הגובלים בבניין בו מצויה הדירה.
בדיקת תשתיות הדירה נועדה למנוע הפתעות לא נעימות, כגון בעיות רטיבות, ניקוז, תשתית חשמל לקויה, שינויים מבניים מסוכנים כגון הסרת קיר תומך ועוד.
ישנן חברות המתמחות בסוג בדיקות אלה, ומומלץ להסתייע בהן, בהתאם למקרה הפרטני.
לעיתים ניתן לוותר על שירותיהן ולהסתייע באיש מקצוע אמין (אינסטלטור/חשמלאי) לצורך בדיקת התשתיות, ובעורך דין מקרקעין אשר בטרם החתימה על הסכם הרכישה ישווה את מצבה בפועל של הדירה אל מול תשריט הבית המשותף, בכדי לגלות שינויים מסוכנים במבנה, ויבדוק את המצב התכנוני בדירה, בבניין ובסביבתו. עורך דין מקרקעין יבדוק את תוכנית הבניין במחלקת ההנדסה של העירייה ואת תוכניות החלות על החלקה עליה נבנה הבית המשותף, לפני החתימה על חוזה לקניית דירה.
לצורך איתור מטרדים בסביבה הקרובה לדירה, כגון מוקדים לשידור סלולארי, אתרים לסילוק פסולת, יש לבדוק באתר של המשרד לאיכות הסביבה.
למעט מחיר הדירה, יש לשים את הדעת על תשלומים נוספים, לצורך הקצאת התקציב המתאים לרמת ההכנסה.
מיסוי מקרקעין
מדינה רואה דירה שנרכשת, כמוצר שבעל הדירה המקורית עשה עליה רווח מסוים, שכן הוא רכש אותה במחיר X וכעת הוא מוכר אותה במחיר X+ כלומר ברווח, על כן הוא צריך לשלם משהו על כך למדינה. אך הוא לא היחידי, גם אתם בתור קונים צריכים לשלם מס למדינה על עצם זה שרכשתם דירה, למה? כי המדינה רוצה למנוע מצב בו אנשים ירכשו דירות בלי הפסקה וישקיעו בהן, כלומר ירוויחו עליהן ובכך יעלו את מחירי הנדל"ן. במילים אחרות מס רכישה אמור למנוע מצב של עליית מחירי הנדל"ן – זה אחד הכלים שהמדינה משתמשת בהם.
זהו מס שמוטל על מי שמוכר את הדירה, בעל הדירה הנוכחי. הרעיון הוא שבעל הדירה ישלם על הרווח שהוא עושה בעת מכירת הדירה. כלומר, אם הוא רכש דירה ב-1,000,000 ש"ח ומוכר אותה ב-2,000,000 ש"ח אזי הוא צריך לשלם מס על הרווח שנוצר לו כתוצאה ממכירת הדירה.
יש לציין שקיימים מקרים בהם יש פטור על מס שבח למשל אם זו מכירה של דירה יחידה; אם מדובר בדירת יורשים (גם אם מדובר באחזקה חלקית שלה); מכירה של שתי דירות ביחד (עם תקרת סכום )בשביל לרכוש דירה אחת; אם הדירה ניתנה במתנה לרוכש.
מס הרכישה הוא מס שצריך לשלם בעת רכישת הדירה והוא מושת על הרוכש בלבד. המס נקבע על פי ערך הדירה והאם מדובר בדירה היחידה של הרוכש. כמו שציינו גם כאן המטרה היא למנוע מצב שאנשים ירכשו הרבה דירות ויגרמו נזק לשוק הנדל"ן בישראל. יש להדגיש שמס הרכישה מתבסס על מדרגות מס בהתאם לשווי הנכס.
היטל השבחה הוא היטל המשולם לרשות המקומית – מדובר במס שעל המוכר לשלם בנוסף למס שבח. אם המחירים באזור בו נמצאת הדירה עלו כתוצאה מפעילות של הרשות המקומית לתכנון ולבניה, למשל מתן אפשרות להוספת חדרים, שינויים ביעוד הקרקע ועוד. מדובר על מצבים בהם ערך הדירה עלה ועל כן על המוכר לשתף את הרשות המקומית ברווחיו. שיעור המס החל היום על ההשבחה במקרקעין הוא 50% משווי הזכויות שנוספו למקרקעין כתוצאה מתוכנית המתאר שאושרה ברשויות התכנון והבניה. שמאי מקרקעין של הוועדה לתכנון ובניה הוא הקובע את השווי של הזכויות ומשווי זה נגזר היטל ההשבחה.
מע"מ יחול על מכירה מ"עוסק", למשל אם המוכר מנהל עסק בדירה, או שעיסוקו באופן כללי במכירת דירות, גם אם הוא יחיד- יכול להיות מצב שהתמורה המוסכמת תחוייב בתשלום מע"מ.
כאשר מדובר במקרקעין חכורים מרשות מקרקעי ישראל, יכול להיות מצב בו הרשות תדרוש דמי הסכמה בהעברת זכויות לחוכר אחר. בחלק נכבד מהחכירות בוצע בעבר "היוון דמי החכירה", כלומר , המוכר שילם מראש את כל דמי החכירה עבור כל תקופת החכירה, ובמקרה כזה בדרך כלל תהא המכירה פטורה מתשלום דמי הסכמה לרשות. חשוב לבדוק את חוזה החכירה ותנאיו בכל מכירה וחכירה.
במקרים בהם אושרו תוכניות לפיתוח סביבתי והרשות המקומית ביצעה או עומדת לבצע פעולות כגון, סלילת כביש, מדרכה, הקמת קווי ביוב או ניקוז חדשים, יגולגלו חלק מהעלויות על תושבי הרחוב בו בוצעו הפעולות, ובמקרים מסויימים (כמו הקמת מכוני טיהור שפכים) על כל תושבי היישוב באופן יחסי (למשל לפי גודל הדירה).
מדינה רואה דירה שנרכשת, כמוצר שבעל הדירה המקורית עשה עליה רווח מסוים, שכן הוא רכש אותה במחיר X וכעת הוא מוכר אותה במחיר X+ כלומר ברווח, על כן הוא צריך לשלם משהו על כך למדינה. אך הוא לא היחידי, גם אתם בתור קונים צריכים לשלם מס למדינה על עצם זה שרכשתם דירה, למה? כי המדינה רוצה למנוע מצב בו אנשים ירכשו דירות בלי הפסקה וישקיעו בהן, כלומר ירוויחו עליהן ובכך יעלו את מחירי הנדל"ן. במילים אחרות מס רכישה אמור למנוע מצב של עליית מחירי הנדל"ן – זה אחד הכלים שהמדינה משתמשת בהם.
זהו מס שמוטל על מי שמוכר את הדירה, בעל הדירה הנוכחי. הרעיון הוא שבעל הדירה ישלם על הרווח שהוא עושה בעת מכירת הדירה. כלומר, אם הוא רכש דירה ב-1,000,000 ש"ח ומוכר אותה ב-2,000,000 ש"ח אזי הוא צריך לשלם מס על הרווח שנוצר לו כתוצאה ממכירת הדירה.
יש לציין שקיימים מקרים בהם יש פטור על מס שבח למשל אם זו מכירה של דירה יחידה; אם מדובר בדירת יורשים (גם אם מדובר באחזקה חלקית שלה); מכירה של שתי דירות ביחד (עם תקרת סכום )בשביל לרכוש דירה אחת; אם הדירה ניתנה במתנה לרוכש.
מס הרכישה הוא מס שצריך לשלם בעת רכישת הדירה והוא מושתת על הרוכש בלבד. המס נקבע על פי ערך הדירה והאם מדובר בדירה היחידה של הרוכש. כמו שציינו גם כאן המטרה היא למנוע מצב שאנשים ירכשו הרבה דירות ויגרמו נזק לשוק הנדל"ן בישראל. יש להדגיש שמס הרכישה מתבסס על מדרגות מס בהתאם לשווי הנכס.
היטל השבחה הוא היטל המשולם לרשות המקומית – מדובר במס שעל המוכר לשלם בנוסף למס שבח. אם המחירים באזור בו נמצאת הדירה עלו כתוצאה מפעילות של הרשות המקומית לתכנון ולבניה, למשל מתן אפשרות להוספת חדרים, שינויים ביעוד הקרקע ועוד. מדובר על מצבים בהם ערך הדירה עלה ועל כן על המוכר לשתף את הרשות המקומית ברווחיו. שיעור המס החל היום על ההשבחה במקרקעין הוא 50% משווי הזכויות שנוספו למקרקעין כתוצאה מתוכנית המתאר שאושרה ברשויות התכנון והבניה. שמאי מקרקעין של הוועדה לתכנון ובניה הוא הקובע את השווי של הזכויות ומשווי זה נגזר היטל ההשבחה.
מע"מ יחול על מכירה מ"עוסק", למשל אם המוכר מנהל עסק בדירה, או שעיסוקו באופן כללי במכירת דירות, גם אם הוא יחיד- יכול להיות מצב שהתמורה המוסכמת תחוייב בתשלום מע"מ.
כאשר מדובר במקרקעין חכורים מרשות מקרקעי ישראל, יכול להיות מצב בו הרשות תדרוש דמי הסכמה בהעברת זכויות לחוכר אחר. בחלק נכבד מהחכירות בוצע בעבר "היוון דמי החכירה", כלומר , המוכר שילם מראש את כל דמי החכירה עבור כל תקופת החכירה, ובמקרה כזה בדרך כלל תהא המכירה פטורה מתשלום דמי הסכמה לרשות. חשוב לבדוק את חוזה החכירה ותנאיו בכל מכירה וחכירה.
במקרים בהם אושרו תוכניות לפיתוח סביבתי והרשות המקומית ביצעה או עומדת לבצע פעולות כגון, סלילת כביש, מדרכה, הקמת קווי ביוב או ניקוז חדשים, יגולגלו חלק מהעלויות על תושבי הרחוב בו בוצעו הפעולות, ובמקרים מסויימים (כמו הקמת מכוני טיהור שפכים) על כל תושבי היישוב באופן יחסי (למשל לפי גודל הדירה).
נוטריון
ניתן לאמת חתימת אדם עם מוגבלות כאמור. על הנוטריון לציין באישור כי החותם הוא חרש או עיוור ועליו להשתכנע שהבין את משמעות הפעולה וחתם מרצונו החופשי.
בדרך כלל הנוטריון יקרא בפני החותם את המסמך ובמידה והוא חרש יתורגם סימולטנית אמצעות מתורגמן לשפת הסימנים הישראלית .
לאימות חתימתו של אדם על מסמך בדרך כלל נדרשת תעודת זהות או דרכון שיש בהם תמונה ברורה המאפשרת לנוטריון לזהות את האדם החותם על המסמך . עם זאת במקרים מסויימים, כאשר נדרש אימות חתימה על תצהיר, או מסמך משפטי אחר (על אחת כמה וכמה במקרה של אישור צוואה) כאשר יכול להיות ספק בהקשר לכשירותו ויכולת הבנתו של החותם את תוכן המסמך, ידש החותם להביא גם "תעודת רופא" בנוסח שימסר על ידי הנוטריון.
צוואה נוטריונית היא אחת מסוגי הצוואות המוכרות בדין – "צוואה בפני רשות". ערכית צוואה בפני נוטריון כמוה כעריכת צוואה בפני שופט ואימות החתימה על ידי הנוטריון שמצהיר כי הצוואה הוקראה והסברה למצווה וכי הנוטריון שוכנע כי הוא מבין את תוכנה ומשמעותה. האישור הנוטריוני נותן לצוואה משנה תוקף ומציב מכשולים בפני ביטולה בעתיד על ידי מתנגדיה, לכשתוגש הצוואה לביצוע לאחר מותו של המצוה.
ליטיגציה
החלופה בשפה העברית למונח ליטיגציה הינה התדיינות בבית המשפט וכל הכרוך בכך הן לעניין המשפט הפלילי והן לעניין המשפט האזרחי. בין השאר, ליטיגציה כוללת ידיעה של סדרי הדין בבתי המשפט החל מדרך הגשת כתבי תביעה בבתי המשפט וכלה במועד להגשת הוכחות ודרך הגשתם. תחום הליטיגציה דורש מעורך הדין ניסיון רחב ומעמיק ברזי המשפט. לדוגמה: בעת הגשת כתב תביעה יש לציין שם בין השאר מהו הסעד המבוקש (בקשה לצו קבוע, תביעה כספית, בקשה לפסק דין הצהרתי וכיוצ'). עורך דין ליטיגטור בעל ניסיון להמליץ לך מהו הסעד או הסעדים המתאימים ביותר בעניין תביעתך ויסייע לך לפנות בהליך המתאים לקבלת הסעד. בנוסף, עורך דין המעוניין לעסוק בליטיגציה צריך להיות בעל כושר ביטוי גבוה ויכולת לבטא טענותיו בבהירות ובמקצועיות. לא אחת, היכולת של עורך דין לקלוט ולעבד את המידע בעת חקירה של עד והיכולת להתבטא מול השופט יכולים להשפיע על תוצאות הדיון.
אין חובה על פי דין לקחת עורך דין ליטיגטור במידה ותביעתך נדונה בבית המשפט. יחד עם זאת, עורך דין מומחה עם ניסיון בליטיגציה בעל יתרונות רבים בבית המשפט היכולים להשפיע על סיכויי הצלחתך. לדוגמה: ליטיגטור בעל ניסיון בסדרי הדין יודע אלו ראיות צריך להכין מבעוד מועד ואיך להגישם לבית המשפט כך שהצד שלך בסיפור יוצג בצורה הטובה ביותר עם מירב ההוכחות. בנוסף, עורך דין ליטיגטור, בעל ניסיון וידע להציג את טענותייך בכתב ובעל פה מול השופט בצורה הבהירה והמקצועית ביותר בעזרת זריזות מחשבתית, קור רוח ויכולת שכנוע. עורך דין ליטיגטור הוא עורך דין עם ניסיון גם בחקירת עדים ולא אחת בעל כלים להשפיע על תוצאות ההליך. על כן, לאור האמור, במידה ותביעתך מגיעה לבית המשפט מומלץ להיות מיוצג ע"י עורך דין בעל ניסיון בליטיגציה.
לא, ישנה כמות לא מבוטלת של עורכי דין שלא עוסקים בכלל בפעילות מול בתי המשפט השונים. לדוגמה: עורך דין מומחה לחוזים ולעסקאות מקרקעין, למשל, אינו מופיע בדרך כלל בבתי משפט.
צוואות וירושות
העקרון המנחה בצוואה הדדית ( המדובר בצוואה של בני זוג ) הינו ההסתמכות. כלומר שכל אחד מהמצווים מצווה באופן הדדי בצורה שווה בדיוק כמו בן הזוג הנוסף, מה יעשה ברכושו לאחר מותו. בדרך כלל מוריש כל אחד מבני הזוג את כל רכושו לבן הזוג השני ורק לאחר מותו של בן הזוג השני, מועבר כל הרכוש לילדים, או ליורשים אחרים לפי בחירת המצווים.
החוק ( חוק הירושה) מגן על עקרונות אלו בצורה הדוקה. למשל, אם אחד מהמצווים מבקש לבטל דבר מה בצוואתו, הוא מחויב להודיע לצד השני ואם הוא לא הודיע לא יהיה תוקף לשינוי.
במידה ואין צוואה, או במידה וצוואה שהותיר אדם בוטלה מסיבה כזו או אחרת- חלים על עזבונו של האדם כללי ברירת המחדל הקיימים בחוק הירושה . חוק הירושה קובע כי במות אדם עובר עזבונו ליורשיו החוקיים שהם בדרך כלל בן/בת זוגו וילדיו אופן החלוקה נקבע אף הוא בחוק
בהיעדר צוואה, זכות הראשונים בירושה מתחלקת שווה בשווה בין בן הזוג של הנפטר ובין ילדיו של הנפטר. בן הזוג מקבל מחצית מן הירושה, והילדים מתחלקים שווה בשווה במחצית הנותרת. בנוסף למחצית מכלל הרכוש זכאי בן הזוג לרשת גם את המטלטלין ואת מכונית הנוסעים של המנוח, אם הייתה לו כזו. אלמנה זכאית לקבל מן העיזבון גם את דמי כתובתה ותוספת כתובה, ובנסיבות מסוימות היא יכולה גם לדרוש מזונות מן העיזבון.
ידועים בציבור: על פי סעיף 55 לחוק הירושה, בהיעדר צוואה, זכות הירושה של ידוע או ידועה בציבור של הנפטר שווה לזו של בני זוג נשואים אך רק אם הידועים בציבור אינם נשואים לאחרים, וכאשר מוכיח בן הזוג שנותר בחיים כי הוא והמנוח חיו כידועים בציבור, קיימו משק בית משותף. ירושתו של נפטר שהותיר אחריו בן זוג אך לא הותיר ילדים מתחלקת שווה בשווה בין בן הזוג ובין הורי המנוח או אחיו ואחיותיו. בן זוג ואחים מתחלקים 2/3 לבן זוג ו-1/3 מתחלק בין האחים.
בן הזוג יורש את כל העיזבון רק אם הנפטר לא הותיר אחריו ילדים, אחים או הורים. הורי המנוח, אחיו ואחיותיו מתחלקים בכל העיזבון רק אם הנפטר לא הותיר אחריו בן או בת זוג ולא היו לו ילדים.
ירושתו של נפטר שהותיר אחריו ילדים אך לא הותיר אחריו בן או בת זוג מתחלקת שווה בשווה בין ילדיו. אם גם ילדיו של הנפטר אינם בחיים, הירושה מתחלקת בין נכדיו של הנפטר. אם מי מילדי הנפטר נפטר לפניו חלקו עובר לנכדיו בחלקים שווים ביניהם. אם מי מיורשי הנפטר נפטר אחריו – חלקו עובר ליורשיו עפ"י צו ירושה/קיום צוואה.
ירושתו של נפטר שלא היו לו ילדים ולא הותיר אחריו בן או בת זוג, הורים או אחים, מתחלקת שווה בשווה בין הורי הוריו של הנפטר וצאצאיהם.
ירושתו של נפטר ערירי עוברת לניהול האפוטרופוס הכללי, ונשמרת מספר שנים כדי לאפשר ליורשים שיתגלו לקבל את הירושה, לאחר חלוף זמן הקבוע בחוק, עובר העזבון למדינה.
צו ירושה הוא צו משפטי מטעם הרשם לענייני ירושה, המסדיר את חלוקת העיזבון של נפטר שלא ערך צוואה. צו ירושה אינו מפרט את אופן חלוקת הרכוש לפרטיו, אלא מכריע בסוגיית זכויות הירושה ויורשיו של הנפטר.
צו קיום צוואה הוא צו משפטי מטעם הרשם לענייני ירושה אשר נותן להוראות הצוואה תוקף חוקי, ורק לאחר שנתקבל ניתן ליישם את הוראותיה. כדי לקבל צו ירושה או צו קיום צוואה יש להגיש בקשה לצו לאחת מלשכות הרשם לענייני ירושה, או לאחד מבתי הדין הדתיים.
ייפוי כוח מתמשך בעניינים אישיים
מתייחס לרווחתו האישית של האדם, לצרכיו היומיומיים, למקום מגוריו, לבריאותו, לענייניו הגופניים, הנפשיים או החברתיים.
עניינים אישיים כוללים גם עניינים רפואיים, אך ניתן גם לערוך "ייפוי כוח מתמשך רפואי" שמתייחס לעניינים הבריאותיים בלבד.
ייפוי כוח מתמשך בענייני רכוש
מתייחס לטיפול בכלל נכסיו, כספיו והתחייבויותיו של האדם.
הממנה יכול לקבוע קביעה כללית – כי מיופה הכוח הוא האדם המוסמך לקבל בשמו החלטות עתידיות ולהשאיר למיופה הכוח את שיקול הדעת לגבי תוכן ההחלטות, או שהוא יכול לפרט מהו רצונו לגבי תוכן ההחלטות שיתקבלו בנושאים השונים וזאת באמצעות קביעת "הנחיות מקדימות".
דוגמא: הממנה יכול לקבוע בענייניו האישיים הרפואיים את סוג או זהות המטפל המועדפים עליו או לקבוע בענייניו האישיים שמקום מגוריו בעתיד יהיה ביתו וכי המעבר לסידור חוץ ביתי יעשה בנסיבות מסוימות בלבד או לקבוע במסגרת הטיפול בענייניו הרכושיים כי מיופה הכוח ימכור או ישכיר את ביתו בעת נסיבות מסוימות או להנחותו להשקיע את כספיו בדרך מסוימת.